עושים סדר בחיים

א' בת 67 אישה מדהימה שהחליטה לעשות לה סדר בחיים. יותר נכון לומר לעשות לה סדר בתוך עצמה, בנפשה, בנשמתה. קראנו לתהליך הזה שלה "ניקיון פסח מתמשך", אם תרצו "התחדשות לקראת האביב", או בשם הקולע והמתאים מכל – התנקות. לשם כך היא 'מתייצבת' פעם בשבוע אצלי בקליניקה ובעדינות רבה אנחנו שולפות את כל הסודות והנצורות ממגירות ליבה. שולפות – מבינות – מתרגמות – מסננות – מפנימות. זה לא פשוט. מגיע לה צל"ש. אני נוהגת לקרוא לו ח"ח הבית (בתרגום חופשי – חיבוק עם המון הערכה, טרי וחם מבית היוצר שלי !) לכאורה על שום מה המהומה ? על שום שצברה במשך שנותיה חוויות שבחלקן העיבו על יכולתה לאהוב את החיים. בגינן החלה להיות מרירה וכואבת. בגינן חלתה ונחלשה. בגינן איבדה את שמחת החיים.

 א' שהיתה ילדה מבריקה נולדה למשפחה נוקשה, קרה, ומאוד 'מרובעת'. כילדה היתה סקרנית, מתעניינת בכל דבר, שואלת ומבקשת תשובות. אבל היא נתפסה במשפחה כילדה חטטנית ומציקה. סקרנותה התפרשה על-ידי ההורים כהעזה, כחוצפה. בכלל ההורים הצטערו שנולדה להם בת. כבר היתה להם בת בכורה והם מאוד קיוו לבן. שתבינו שהאכזבה של ההורים, גם אם לא נאמרה לילדה במפורש, היתה תלויה לה באוויר. לילדים הפיצפונים יש אנטנות מפותחות יותר מכפי שאנו יכולים לתפוס. השדרים גם אלה הלא-מילוליים מהווים  בעצם מסרים. א' גדלה בתחושה שהיא חייבת להוכיח את קיומה, כאילו להצדיק אותו. נוסף לכך חינוך הישגי, קפדני ולא מתפשר, חינוך שאין בו עידוד אלא הצבת יעדים חדשים כל הזמן. חינוך שתבע נימוס, עושר אינטלקטואלי עצום, ובהכרח נדרשה – העמדת פנים תמידית. הצגה.

 זיוף. משחקים. 'עסקים כרגיל', 'אין טענות', 'הכל תודה לאל', מכירים את המילים הללו ? מבחוץ אכן אין חדש. הכל מתוקתק. הכל טיפטופ. אבל אין תוכו כברו. אל תסתכלו בקנקן.

כי מבפנים – זה כבר עסק אחר. המנטליות כדלקמן : מה יש כבר שם, בפנים ? לב ? הוא איבר בגוף. רגשות ? לא ראוי לחשוף אותם. כאב ? אדם צריך לדעת להתמודד איתו ולהתגבר. תסכול ? את מחפשת רחמים עצמיים.  עצב ? את מפונקת וזה דוחה.

נשמע מזעזע, מוקצן ? ממש לא. זו אמת לאמיתה. וא' גדלה ונהיית אישה מבוגרת, מתחתנת, נולדים לה שני ילדים. מתגרשת, ומתברר לה היום שאומנם נכון. היא כבר גדולה. אבל נשארה ילדה. הרגשות לא התפתחו. נשארו בוסר. היא בעצם לא חוותה אהבה. היא חוותה שיפוטיות, בקורת, נוקשות, ניכור, הישגיות. היא למדה לפסול את האחר שאינו מסוגל להגיע לרמת ביצועיה, שאינו מסכים עם דרישותיה החונקות והלא מתפשרות. היא למדה להחניק רגשות. היא למדה לא לפרגן לעצמה ובוודאי לא מסוגלת לפרגן לאחרים. היא גדלה להיות לא מרוצה ולא מסופקת. א' מבוגרת אבל עדיין לא בוגרת. נשמע מפחיד משהו. בת 67 ? אז כן. הגיל לא מהווה מדד לבגרות נפשית. הגיל הכרונולוגי הוא מניין שנים. בגרות נפשית נגזרת מתובנות שמגיעות עם חוכמת חיים. כשאדם לכוד בתוך מעגל חונק כל-כך ומרכיב משקפיים עם 8000 צילינדרים, בעזרתם הוא מתבונן על העולם, אז הוא מפספס. וזו החמצה איומה. קצת מחלות הביאו את א' להחלטה ש-די. עצביה הפכו להיות כל-כך רופפים, שהיא נבהלה כשרופאת המשפחה המשיכה כל העת להוסיף לה עוד ועוד תרופות. אתם זוכרים ? א' היא אדם מבריק. היא הבינה שהכדורים מנטרלים אותה, עוזרים לה, אבל לא פותרים את בעיותיה. לשמחתנו (שלה ושלי), המדיטציות הטיפוליות שהיא עוברת אצלי, מסייעות לה באופן מבוקר וחוויתי, להתמודד עם עברה. להבין אותו מזווית ראייה שונה. לקבל דברים קצת אחרת. לבטא את הרגשות הכואבים, לסנן אותם, לעבד אותם ולהפנים לקחים. זו עבודה לא פשוטה. אבל מאוד מאוד מרגיעה. מחזקת. ממריצה. מעוררת. יותר מזה – מחברת חזרה לחיים, לטעמם. מבהירה גוונים, מחדשת אופטימיות, מרגשת.

אני מספרת לכם את סיפורה של א' כדי שלא תוותרו. שלא תרימו ידיים. שלא תתפתו לפאסיביות, לחידלון. שלא תחשבו שאי-אפשר לשנות. ממש, אבל ממש, לא משנה הגיל. חשובה הנכונות. הפתיחות. הרצון. תשומת הלב. אם הללו קיימים אפשר לחולל שינויים. אז מה אם זה לא קל ? easy come – easy go  ! העבודה האמיתית על עצמנו, היא הקשה מכולן והמיוחדת בעולם.

 תזכורת במיוחד בשבילך : כמה כמוך יש בעולם ??? אחד ! אחד בלבד !!!

המלצה : תלמד/י לאהוב את עצמך. ההשקעה כדאית ועוד איך.

סדר בחיים, התנקות , הבעת רגשות ,חוכמת חיים ועוד מאמרים בפורטל מיסטיקה הגדול בישראל.